יום רביעי, 17 בינואר 2024
המלאך לוקח אותי למדיגוגוריה – בפעם השנייה
הודעה לוולנטינה פפאניה בסידני, אוסטרליה בתאריך 23 בנובמבר 2023
ההודעה התקבלה ב-23 בנובמבר 2023 ולא פורסמה בעבר.
בבוקר, בזמן שהתפללתי, המלאך הגיע. הוא חייך ושמח מאוד. הוא אמר לי, “בואי איתי. תנחשי לאן אנחנו הולכים? אנחנו נוסעים למדיגוגוריה!”
מופתעת ושמחה, אמרתי, "שוב מדיגוגוריה?"
לפתע, מצאנו את עצמנו ליד כנסיית סנט ג'יימס. ראיתי הרבה אנשים בחוץ – חלקם יושבים, חלקם הולכים ואחרים עומדים מסביב. בהתחלה חשבתי שכולם אנשים חיים.
אז המלאך אמר לי, “אלו כולן נשמות. את יכולה לחלוק איתן ולדבר איתן.”
הייתה קבוצה של גבירות, והן התקרבו. אחת הגבירות אמרה, "אני מאוד מצטערת. באתי למדיגוגוריה כמה פעמים (לעליות לרגל) אבל אף פעם לא ביקשתי ושאלתי את מרים עבור מה שבשביל זה באתי לכאן. הייתי גאה מדי וביישנית מדי לבקש. בגלל זה אני ממשיכה להגיע לכאן עכשיו. האם תוכלי לעזור לי?”
אמרתי, “זו הייתה ההזדמנות המושלמת, בזמן שהיית בכנסייה, היית יכולה לבקש מהאדון לרפא אותך. לאדון שלנו אין בעיה שתבקשי ממנו. לא היה צריך להיות לך גאה מדי לבקש. בגלל זה באת לעליה לרגל.”
היא אמרה, “לא, לא סמכתי והאמנתי שריפוי יכול להגיע במקום הזה, ובגלל מצבי הבריאותי הרע שלי, נפטרתי. אז עכשיו אני כאן, ואני ממשיכה לבוא לכאן, ואני מתחרטת שלא ביקשתי אותו.”
שוב אמרתי לה, “היית צריכה לבקש ממנו כשאת היית בכנסייה."
היא אמרה, "לא היה לי מספיק אומץ ופחדתי שהוא לא יקשיב לי.”
“אה כן, הוא היה מקשיב,” אמרתי.
עמדתי שם מדברת איתה ולא רחוק משמאלי הייתה כנסיית סנט ג'יימס. אמרתי לה, "אני אעזור לך ואתפלל בשבילך.”
אז היה איש שנראה בן חמישים בערך. הוא גם ניגש אליי וסיפר לי שכשחיים היו לו סרטן ריאות. הוא גם בא למדיגוגוריה לעליה לרגל.
התאונן, “הייתי כל כך חולה שלא יכולתי לנשום. יצאתי ממדיגוגוריה כמו שנכנסתי לשם – אותו הדבר - שום דבר לא קרה לי.”
שאלתי אותו, "ביקשת ריפוי?"
“לא ממש. חשבתי שהנוכחות שלי שם תרפא אותי."
לפתע, המלאך הביא לי קערת מים קטנה של מי ברכה. טבלתי את ידי במים ושפשפתי בעדינות מעט על החזה שלו ואז על הגב שלו, הרגנתי אותו עם זה.
נשמתו עדיין סחבה את מחלת האשמה, בגלל מה שלא עשה כשכבר היה חי. הוא לא היה בשלווה כי הוא לא האמין שאלוהים ירפא אותו.
בזמן ששפשפתי את מי הברכה על החזה והגב שלו, הסתכלתי לשמיים ואמרתי את התפילה הבאה:
יהי רצון שאדוני ישו ירפא אותך מכל האשמה ומחלותייך
ובחסדיו ואהבתו, יעלה אותך לביתו השמימי.
נוח על משכבך בשלום
אחרי שאמרתי את התפילה הזאת, הוא נראה הרבה יותר שמח. הוא אמר, “אני מרגיש כל כך טוב עכשיו. אני מרגיש שלווה. אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש.”
חשבתי לעצמי, ‘לא ידעתי שיש לי את החסד הזה לרפא.’
אדוני ישו העניק לי את החסד לרפא אותו רוחנית. זה לא אומר שהוא נרפא מסרטן כי הוא כבר מת ממנה. הוא נרפא רוחנית מהאשמה שהוא סבל ממנה.
היו שם הרבה נפשות אחרות עם סיפורים דומים—הולכות או עומדות ליד הכנסייה. בזמן שהיו בחיים, הם הגיעו למדיוגוריה עם מחלות, אבל לא האמינו שאלוהים יכול לרפא אותם. אחרי שמתו, אמרו להם שאילו רק היו מבקשים ריפוי כשהיו בכנסייה, יכלו להיות מוחזרים לבריאות. אדונינו ואימנו המבורכת היו מרפאים אותם.
הייתי מספר לנשמות האלה, “היית יכול אפילו להסתכל לשמיים ולבקש מישו לרפא אותך—הוא היה מרפא אותך. הוא אוהב שאת מדברת אליו.”
אז זו הסיבה שנפשות אלו ממשיכות לבוא למדיוגוריה, והן מחכות שם למישהו שיציל אותן.
לאחר מכן, בכנסייה, הקדשתי את כל הנשמות הקדושות האלה לאדונינו במיסה קדושה.